<h1>ספר החינוך מצוה ק"צ</h1>
<h2>דף נג.</h2>
שלא יגלה הבן ערות האם, שנאמר [ויקרא י"ח] אמך היא לא תגלה ערותה. בטעם איסור הקרובות כתב הרמב"ם זכרונו לברכה שהעניין הוא לפי שהתורה תרחיק המשגל מבני אדם לבד מה שצריך לפריה ורביה או למצוה, ולכן אסרה לנו התורה הקרובות, לפי שהכשלון ימצא בהן יותר מפני שהן מצויות אצלו תמיד. והרמב"ן זכרונו לברכה אמר כי הטעם הזה חלוש מאד שחייב הכתוב כרת על אלה מפני המצאם אצלו תמיד ויתיר מצד אחר שישא אדם אחד מאה נשים אם ירצה או אלף, ואמר הוא זכרונו לברכה וזה לשונו, אבל כפי הסברא כי יש בעניין סוד מסודות היצירה דבוק בנפש, והוא מכלל סוד העיבור שכבר רמזנו לו, עד כאן. ואני ראיתי להרמב"ם זכרונו לברכה שכתב עוד טעם אחר בעניין על צד הפשט לדעתי, אמר כי תרחיק התורה שלא יעיז פניו האדם לבוא על האשה שראוי לנהוג בה כבוד, וידחוק לפרש רובן על הצד הזה, כלומר מטעם מדת הבושת, הכל כמו שבא בספרו, יאריך העניין אם באנו לכתוב הכל. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין נ"ד ע"א] שאיסור האם הוא אפילו היתה אנוסת אביו, שהרי מכל מקום אמו היא, וכן מה שאמרו [שם נ"ג ע"א] שהבא על אמו שהיא אשת אביו כלומר שלא היתה אנוסתו חייב שתים, משום אמו ומשום אשת אביו, ואין חילוק בזה בין שבא עליה בחיי אביו או לאחר מותו דלעולם אשת אביו נקראת, וחייב בה שתים כמו שאמרנו. וכן מה שאסרו רבותינו זכרונם לברכה [יבמות כ"א ע"א] לגדר איסור זה של אם אם אמו, כלומר זקינתו, וכן אם זקינתו עד מעלה מעלה אפילו אלף דור אם יהיה באיפשר לראותן כולן אסורות מדברי סופרים. וכן אסרו לגדר האם אם אביו שהיא זקינתו מצד אב, וכן אם זקינתו עד מעלה מעלה לעולם, וכן אסרו לגדר זה של אם אם אבי אביו בלבד, ואם אבי אמו בלבד. ויש שפירשו שגם אילו אסורות לעולם למעלה. ואם תשאל למה יתפשט האיסור עד למעלה בראשונות כדעת הראשון יותר מבשתי אלו האחרונות, הטעם לפי שהראשונות תקרבנה אל איסור האם שהוא עיקר האיסור, שהרי יש בהן זקנה אסורה, דהיינו אם האם ואם האב, ועל כן ראוי לגזור בהן אפילו עד למעלה, אבל בשתי אלו האחרונות אין בהן זקנה אסורה, וכיון שאין העניין מתקרב לאמות שהוא עיקר האיסור אמרו זכרונם לברכה כי די לנו שנגזור בשתי אלו לבד, ודברי פי חכמים חן. ואלו שאסורות מדרבנן נקראות שנייות, כלומר שהן שנייות לאותן עריות שאסרה התורה. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר על זה ושכב עם אמו במזיד חייב כרת, ובעדים נסקל, בשוגג חייב להביא חטאת קבועה בזמן הבית. ואם שכב עם אחת מן השניות לוקה מכת מרדות. וזאת מן העריות שנצטוו עליה כל בני העולם בכלל, אבל חילוק יש בין ישראל לשאר האומות בענין השניות כי ישראל גדרו גדר בעניין השניות אבל שאר האומות אין איסור עליהם אלא האם לבד.
